ההתלהבות המשיחית המזינה את תחושת הנבחרות והשליחות של חסידי חב "ד מושתתת על תודעה היסטורית מפותחת , המתייחסת לתולדותיה ולייחודה של החסידות מאז שהתגבשה כקבוצה חסידית בעלת זהות נבדלת בליאזנא ובליאדי , ולאחר מכן בלובביץ ' ( העיירה שהקנתה לחסידות את שמה הנוסף ) שברוסיה הלבנה . כל דיון בחב " ד בת זמננו חייב אפוא להתייחס לעבר של התנועה , בייחוד לתמורות שחלו בזיקה שלה לרעיון המשיחי . עם זאת , " מן הראוי להימנע ממתיחת גשרים היסטוריים פשטניים ולהיזהר מהעמדת רצף רעיוני חד - משמעי בין חב "ד דאז ובין חב " ד דהיום " . החסידות בכללה צמחה בין היתר על רקע המשבר שחל בחברה היהודית בעקבות תנועת השבתאות . חוקרים שונים נחלקו בשאלה עד כמה פיעמה במנהיגיה הראשונים תודעה משיחית . בעוד דינור , ואחריו תשבי ואלטשולר , זיהו יסוד משיחי מובהק בעולם החסידי בראשיתו , הבליטו חוקרים אחרים , בהם דובנוב , בובר ואחריהם שץ - אופנהיימר , ויותר מכולם , שלום , את הממד האישי בגאולה ואת הנטרול של הרעיון המשיחי בחסידות . משה אידל הסתייג אמנם מרעיון הנטרול , אך התקרב לעמדתם של שלום ושל שץ - אופנהיימר בדברו על " משיחיות ספיריטואלית ...
אל הספר