ו. סיכום: "דרך הקב"ה להשתמש בכלים שבורים"

על רקע השינוי החברתי שאנו חווים מרתק לקרוא מדרש קדום משמו של רבי אבא בן יודן ( המאה השלישית לסה " נ , ארץ ישראל ) , שמבטא עמדה מכילה כלפי אנשים עם מוגבלות בזמן שהחברה שסביבו הוציאה אותם ממעגל החברה ( ויקרא רבה , פרשה ז ) : אמר רבי אבא בר יודן : כל מה שפסל הקב " ה בבהמה הכשיר באדם : פסל בבהמה עורת או שבור או חרוץ או יבלת והכשיר באדם לב נשבר ונדכה , אמר רבי אלכסנדרי : ההדיוט הזה אם משמש הוא בכלים שבורים גנאי הוא לו , אבל הקב " ה כלי תשמישו שבורים , שנאמר " קרוב ה ' לנשברי לב " , הרופא לשבורי לב , ואת דכא ושפל רוח , זבחי אלהים רוח נשברה , לב נשבר ונדכה אלוהים לא תבזה . מדרש זה הופך את הקערה על פיה מבחינה ערכית ומעמיד את האדם שבור הגוף במרכז עבודת האלוהים במקום בשוליה , משום שאישיותו הענווה היא המתאימה ביותר לעבודת האלוהים . בעקבות המדרש הזה נתגלעה מחלוקת בין פוסקי ההלכה אם מותר לאדם בעל מום להיות שליח ציבור בבית הכנסת . הרב אברהם גומבינר מתיר , על פי המדרש הנ " ל , כי " דרך הקב " ה להשתמש בכלים שבורים " ( אורח חיים , סימן נג , סעיף קטן ח ) . לעומתו , הרב יאיר בכרך , הנדרש גם הוא לשאלה זו ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר