מהקומפוזיציות שלו הן ניסיונות מוצלחים ליצור קבוצות של לוחמים בלחימה : " שמשון והפלשתי " ו " הרקולס וקאקוס " ( תמונה . ( 90 שני הפסלים הקבוצתיים האלה מדגימים את עקרון הפיסול בהיקף מלא שהקומפוזיציה החללית שלו ברורה ומושלמת . בייחוד הבּוֹצטוֹ , יצירת חותמת , שרעיונותיו של האמן מתגלים בה בלי שינויי פרשנות של אדם אחר . הנושא עצמו מכתיב את יחסי הגומלין בין שתי הדמויות . האחת היא המנצח , והשנייה המנוצח . אבל שלא כמו בפסל הקבוצתי " הניצחון " ( תמונה , ( 91 שהמנוצח נעשה בו כמין כּן לגיבור , כאן שתי הדמויות פעילות ושקולות זו לזו . מיכלאנג ' לו הצליח לנצל את האפשרויות של קומפוזיציה חללית פלסטית . הניסיונות הבאים של בני זמנו הצעירים יותר עשו את הקומפוזיציה של פסלים קבוצתיים כאלה מורכבת יותר , כפופה לדרישות ה " פיגורה סרפּנטינטה " . בקיצור , עשו את תגליתו של האמן הדגול לאמצעי צורני . *** אחרי העת העתיקה איטליה היא שהחייתה את הפיסול בהיקף מלא לשתי צורותיו – הפסל והפסל הקבוצתי . בתקופת הרנסנס היתה לו שם התפתחות מרשימה . אפשר לייחס את המעמד הנעלה הזה של הפיסול האיטלקי לחוש מולד שיש לאיטלקים לפלסטיות ,...
אל הספר