התבליט בימי הביניים

בהתפתחות הפיסול מימי הביניים עד ראשית העת החדשה המוקדמת , ניכרת הדומיננטיות של התבליט בתקופה הקדם – רומנסקית ובתקופה הרומנסקית . באיטליה חשיבותו גדולה בקדם – רנסנס , ובכל מערב אירופה בתקופה הגותית . ברנסנס המוקדם באיטליה מתחולל שינוי מהפכני בסוג העתיק הזה של הפיסול , אבל במאה הט " ז הפיסול בהיקף מלא נעשה עיקר . התבליט נשאר בשלב שהיה במאה הקודמת , והמאות הבאות לא הוסיפו הרבה להתפתחותו , עד שהופיעו אוגוסט רודן ( Auguste Rodin ) ומדרדו רוסו ( . ( Medardo Rosso הפיסול של ימי הביניים עד המאה הי " ב יצר תבליטים בלבד . תפיסת הפיסול היתה קשורה למישור , לבסיס השטוח . נראה שמעטים מאוד הפסלים שנוצרו מימי נדידת העמים הגדולה ועד פריחת התקופה הרומנסקית . אפילו פסלים קטנים היו נדירים כנראה . התבליטים הקדומים ביותר במערב אירופה אחרי העת העתיקה היו 1 לתבליט של ימי הביניים יוחד הספר המעניין אך המסובך W . Messerer , Das Relief . im Mittelalter , Berlin 1959 עד זה לא כבר לא היה חיבור כולל על התבליט ברנסנס . ב – 1998 יצא לאור A . Niehaus , Florentiner Reliefkunst von Brunelleschi bis . Michelangelo , M ü n...  אל הספר
מוסד ביאליק