מדע החברה והומניזם (1956)

היום ההומניזם מובן בניגוד למדע מזה ובניגוד לאומנות האזרחית מזה . אנו שומעים אפוא שמדעי החברה מעוצבים בידי המדע , האומנות האזרחית וההומניזם , או שמדעי החברה שוכנים בתחום מפגשם של המדע , האומנות האזרחית וההומניזם , ואולי במקום שבו הם מתכנסים . הבה נבדוק כעת כיצד להבין את המפגש הזה . מבין שלושת הגורמים שנזכרו , רק על המדע וההומניזם אפשר לומר שהם מרגישים בנוח במסגרת האקדמית . המדע וההומניזם אינם מקיימים ביניהם תמיד קשרי ידידות . כולנו מכירים את המדען שבז להומניזם או מתכחש לו , ואת ההומניסט שבז למדע או מתכחש לו . להבנת הסכסוך , המתח או השוני שבין המדע להומניזם , מן הראוי לשוב לרגע למאה השבע עשרה , לעידן שבו המדע המודרני כונן את עצמו . באותה תקופה העמיד פסקל ( Pascal ) את רוח הגאומטריה ( כלומר את הרוח המדעית ) בניגוד לרוח העידון – . finesse את משמעות המונח הצרפתי אפשר לתחום מתוך הידרשות למונחים כמו תחכום , עידון , טקט , רגישות , כושר אבחנה . הרוח המדעית מאופיינת בריחוק ובעוצמה שמקורה בפשטות או בפישוט . רוח העידון מאופיינת בחיבור או אהבה וברוחב יריעה . העקרונות שהרוח המדעית כפופה להם זרים לש...  אל הספר
מוסד ביאליק

מכון ליאו בק