מטרת ההערות שלהלן היא לדון בייחוד במאפיינים הטיפוסיים של הפילוסופיה הפוליטית הקלסית שנשקפת להם סכנה של התעלמות או של הדגשה בלתי מספקת באסכולות המשפיעות ביותר של ימינו . הדברים לא נועדו לשרטט תמצית לפרשנות נאותה של הפילוסופיה הפוליטית הקלסית . דיינו אם יורו על הדרך שהיא לדעתי הדרך היחידה שבה נוכל בסופו של דבר להגיע לפרשנות כזאת . הפילוסופיה הפוליטית הקלסית מתאפיינת בזיקתה הישירה לחיים הפוליטיים . הפילוסופיה הפוליטית " התבססה " בבירור רק לאחר שהפילוסופים הקלסיים עשו את מלאכתם , ועל כן קנתה לה ריחוק כלשהו מן החיים הפוליטיים . את היחס בין הפילוסופים הפוליטיים לחיים הפוליטיים , ואת תפיסתם של הפילוסופים הפוליטיים את החיים הפוליטיים , קבע מאז אותה העת קיומה של מסורת פילוסופית פוליטית שעברה בירושה : מאז נקשרה הפילוסופיה הפוליטית בחיים הפוליטיים בתיווכה של מסורת של פילוסופיה פוליטית . מסורת הפילוסופיה הפוליטית , באשר היא מסורת , קיבלה כמובן מאליו את נחיצותה ואפשרותה של פילוסופיה פוליטית . המסורת שצמחה ביוון הקלסית נדחתה במאה השש עשרה והשבע עשרה לטובת פילוסופיה פוליטית חדשה . אבל " מהפכה " זו לא...
אל הספר