יהודים היו פעילים בבנקאות , במסחר וברפואה . היו בהם בעלי אחוזות , ובדרך כלל היו להם יחסים טובים עם שכניהם הנוצרים וכן עם הרוזנים . מאחר שהיה מקובל להתייחס ליהודים כאל בני חורין , ולא כאל עבדי אוצר המלך ( , ( servi cameri כמקובל באותו פרק זמן בצפון , הייתה להם זכות לעבור ממקום למקום , דבר שמימשו ויישמו כרצונם . יתר על כן , בדרום לא היה שלטון מרכזי חזק , ולא סדר פאודלי מפותח סביב אגן ים התיכון . לכן שררה שם סובלנות רבה יותר כלפי היהודים , שתוצאתה הייתה מגבלות מצומצמות יותר על ניידות היהודים . יתר על כן , במאות ה 12 וה , 13 כפי שהזכרנו , עדיין היה המסחר עיסוק פתוח ליהודים , ורבים מן היהודים עסקו בו , והדבר היה כרוך בחופש ניידות . 25 על בנקאות ראה R . W . Emery , The Jews of Perpignan in the Thirteenth Century , New York 1959 ( להלן אמרי , פרפיניון ) . על מסחר ראה לדוגמה קורות חייו של ר׳ יהודה אבן תיבון , שהיה דר בלוניל , נסע למרסי ולארל לצורך מסחר – ישראל אברהמס , צוואות גאוני ישראל ( , ( I . Abrahams , Hebrew Ethical Wills פילאדלפיא תרפ״ז , עמ׳ . 72 - 71 על מסחר ועל בנקאות ראה עוד K . ...
אל הספר