פתח דבר

ימיה הראשונים של יהדות צרפת – כימי ילדותו ונעוריו של רש״י עצמו – לוטים בערפל , אך מן המאה ה 11 היא נתברכה במרכזים יהודיים ראשונים במעלה , במנהיגים דגולים ובמורי הוראה ידועי שם . המפורסם שבהם , הן ביצירתו הספרותית הרחבה והן באישיותו הכנה והאהודה , היה רש״י . ר׳ שלמה יצחקי ( נפטר ב 1105 לספירה ) כונה בפי תלמידיו ״המורה הגדול״ , והוכר כ״פרשנדתא״ של כל הזמנים . אף שנכתבו על רש״י ויצירתו מאות מאמרים וספרים , עדיין נותר מקום רב לחקר היצירה שלו ושל תלמידיו , ולא בתחומי פרשנות המקרא והתלמוד בלבד . כרב , כמורה , כפרשן , כפוסק וכמנהיג שימש רש״י כבאר שממנה שתו ודלו כל הבאים אחריו , לרבות חכמי ספרד , והפרה את הפעילות הפסיקתית והפרשנית של הדורות שבאו בעקבותיו . הוא פתח את שערי המקרא והתלמוד לכל הבאים אחריו , והפך אותם לנחלת הרבים . עבודת התשתית למחקר על תרומת רש״י ובית מדרשו ראוי שתחל בבירור הנוסח המדויק של פירושיו , בעיקר של אלו המוסבים על המקרא ועל התלמוד ; ואכן נעשתה עבודה חשובה ביותר בתחום זה . מפעל רש״י : פרופ׳ צבי אריה שטיינפלד , מייסדו ומנהלו במשך שנים של מפעל רש״י במכון לחקר ההלכה התלמודי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן