פרק שני נישואין אסורים

ה״איסור״ שעושה את הנישואין עניין של שינוי מעמד האיש והאשה ממה שהיה קודם הנישואין , ועושה את דיניו שונים מדיני הממונות , הוא האיסור על האיש לשאת את קרובות אשתו , והן ערווה עליו : ״בת אשתו , ובת בנה ובת בתה , חמותו ואם חמותו ואם חמיו ... ואחות אשתו״ , כדברי המשנה בראש מסכת יבמות . וכן אשה שנישאה אסורה על כל בני האדם בעולם מלבד בעלה . נוסף על הנשים האסורות על האדם מחמת הנישואין נאסרו עליו נשים שהן קרובותיו , ״בתו ובת בתו ובת בנו״ וכן ״אמו , ואשת אביו , ואחות אביו , ואשת אחי אביו , ואשת אחיו מאביו״ ( שם ) . מין איסור שלישי הוא אנשים ונשים פסולים מלבוא בקהל ישראל : ״כהני , לויי וישראלי , מותרים לבוא זה בזה ; לויי , ישראלי , חללי ( כהנים שנולדו מנשים פסולות להינשא לכהן ) , גרי וחרורי ( עבדים משוחררים ) מותרים לבוא זה בזה ; גרי וחרורי , ממזרי ונתיני ( מן הגבעונים שבימי יהושע ) , שתוקי ואסופי ( שאינם יודעים מיהו אביהם ) מותרים לבוא זה בזה״ . אבל היוחסין שלא נמנו כאן יחד אסורים זה בזה , ומותרים רק בינם לבין עצמם , כדברי המשנה בראש הפרק הרביעי במסכת קידושין . יוחסין אלה של ״איסור קדושה״ כוללים ג...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן