רחל סוקמן ביקטרינבורג שבהרי אורל הלכה והתעצמה אהבת האמנות אצל מרדכי דיקשטיין , אז צעיר בן שמונה עשרה , תלמיד בית הספר הגבוה לאמנות ( מי שלימים יעברת את שמו למרדכי אבניאל ) . בעוד העיסוק באמנות היה בבחינת כמיהה פרטית מילדות , עמו החלה להתגבש באישיותו הכריזמטית מוּדעוּת לשייכותו החברתית – לאומית ושאיפה עזה לממשה . כישרונו האמנותי ואופיו המנהיגותי נשזרו זה בזה על רקע צמיחת התנועה הציונית בעיר מוסקבה . עד מהרה הפך לחבר פעיל בתנועה ונבחר מטעם " צעירי ציון" לשמש כציר לוועידה הציונית במוסקבה ב – . 1920 מיד עם הגיעם לעיר , נאסרו דיקשטיין וחבריו על ידי הקומוניסטים המקומיים , מטעמים שלא הובהרו , ונשלחו לכלא בוטירקה הסמוך . עם שחרורם , בסיוע הג ' וינט האמריקני , הוחתמו חברי הקבוצה על מסמך התחייבות שלא לעזוב את שטח רוסיה . כמנהיג קבוצת " החלוץ " שכנע דיקשטיין את חברי הקבוצה לשים את פעמיהם אל ארץ הקודש , והם יצאו את רוסיה באופן בלתי לגאלי . בסופו של מסע מפרך דרך פולין הגיעו בשנת 1921 לארץ ישראל . מסמך , שנשמר מאותם ימים , מעיד כי עברו בוורשה , ושם הונפקה לדיקשטיין , ככל הנראה , תעודת זהות חדשה . עמ...
אל הספר