מוצע בהקשר זה להפעיל את כלי " שבירת הזווית " . כאשר אדם נוטה לביישנו או להקניטנו , ניתן לעתים לתקוף את הבעיה תוך שבירת הזווית שממנה הוא פועל : • להפנות את השיחה לכיוון אחר ; • לשאול אותו שאלות המפגינות התעניינות בו ; • להעלות הצעות לפעילויות העשויות לעניין אותו . כלי זה מומלץ גם לילדים הנתקלים בחברים לכיתה הנוהגים לטפוח " בחוזקה " על שכמם או " לרדת " עליהם בצחוק : הצעה חלופית , רעיון למשחק ( " בוא נצא לשחק בכדור " ) או שאלת התעניינות ( " למה לא הגעת למפגש בשבת ? " ) עשויים להביא בעיה זו אל קצה . חשוב להבהיר לילדים כי לעתים ילד הנוהג עמם ב " טפיחות עזות " , פשוט אינו יודע לשוחח כראוי , אך סביר מאוד כי הוא מעוניין לתקשר איתם . אם נקנה לילדינו ולתלמידינו את כלי " שבירת הזווית " , נקל עליהם לצאת ממחול השדים של תקשורת לקויה ונלמד אותם לפתוח בשיחה או בפעילות משותפת עם אותו ילד , מתוך הבנה ואמפתיה . נזכור בהקשר זה : " מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך . " כאשר אנו נוטלים את היוזמה לידינו , אנו משנים את כללי המשחק . אין אנו מאפשרים לאחרים להשפיע על רגשותינו אלא קמים ועושים מעשה . " איכות החיים נק...
אל הספר