אני אוהב לנסוע ברכבות גרמניות . רבים מאיתנו נוהגים לקשר אסוציאציות שליליות לשירות הרכבות הגרמני . אך אני לא נוסע ב " דויטשה באהן " מתוך ניסיון כפייתי לדמיין לעצמי " איך היה פעם " או כמחוות ניצחון מורלי וירטואלית על הנאצים . הרכבות הגרמניות הן בדרך כלל נוחות מאוד , מרווחות , מסבירות פנים לנוסע בהן ומהירות . מעבר לכך , הן מנפצות בקביעות את הדעות הקדומות הנפוצות על הגרמנים . הגעתי לברלין ברכבת הלילה מווינה מצויד במידע הבסיסי המתבקש מאליו , לכאורה , על הגרמנים : הם דייקנים , יעילים , צייתנים , מוכניים , עדריים , חסרי חוש הומור , מכבדים את מילתם , מנומסים אך לא חברותיים , מסודרים , נקיים , לא מחצינים רגשות , חסרי טעם באופנה ובאוכל , שותי בירה . ההכללה הנוראה שעשיתי זה עתה חוטאת כמובן לאמת . לא מפאת כללי תקינות פוליטית כלשהם , אלא מאחר שהמפגש שלי עם גרמניה הוכיח לי שאין דבר כזה שנקרא " הגרמנים " . הניסיון לחדש אחדות גורל משותפת בין העמים דוברי הגרמנית , שהחל בתחילת המאה התשע - עשרה בעקבות מלחמות נפוליאון והתממש חלקית עם כינונה של הקיסרות הגרמנית המאוחדת ב - , 1871 הוליד שתי מלחמות עולם - בהן...
אל הספר