הזיכרון הגרמני האישי הראשון שלי קשור גם הוא לתהפוכות הפוליטיות במזרח התיכון . הוא נולד באחד מימיו האחרונים של חודש ספטמבר . 1973 סבתי האהובה , אסתר , אם אמי , החליטה באותה שנה לחגוג את ראש השנה היהודי דווקא במנזר קתולי בנצרת . היא נולדה בירושלים בתחילת המאה העשרים וגדלה באווירה הקוסמופוליטית של ארץ ישראל בתחילת המאה הקודמת , שבה נרקמו - לעתים קרובות - קשרי ידידות עזים ביותר בין יהודים , נוצרים ומוסלמים . היא לא מצאה כל סיבה או כורח לשנות את אורחות חייה , גם כשהמזרח התיכון הפך לכור היתוך של שנאות דתיות ועדתיות . סבתי , שניהלה ביד רמה חנות מוזיקה ברחוב העצמאות בעיר התחתית של חיפה , התיידדה עם כמה נזירות גרמניות שהכירה בשלוחה החיפאית של מנזרן - לא הרחק מבית העסק שלה . הנזירות נהגו לפקוד את חנות המוזיקה ולרכוש תווים , מיתרים ושאר חפצי נגינה שבעזרתם מילאו את שעות הפנאי שלהן . גרמניה , שפתה ותרבותה לא היו זרות לסבתי . כבת למשפחה בורגנית ארצישראלית בעלת עסקים ענפים עם חברות ברחבי העולם , כולל אירופה , היא דיברה מגיל צעיר גרמנית שוטפת , אותה למדה בשיעורים פרטיים במקביל לחמש שפות זרות נוספות . ...
אל הספר