ז. הגיית הבי"ת ([v] / [b])

. 49 אברהם גולדברג עמד אל נכון על ריבוי המילים שלא הוטל בהן הדגש הקל בבי "ת בפר ואף ניסה לקבוע כללים לתופעה . הוא ראה בה מימוש חוכך של הבי " ת המתרחש אחרי עיצורים מסוימים , ובמיוחד אחרי [ . [ m אין דעתי כדעתו ; אני סבור שמדובר במציאות פונטית אחרת . כדי לבאר את הממצא בנושא זה בפר יש להדגיש תחילה נתון חשוב ביותר : כאשר אחד מעיצורי בג " ד כפ " ת הוא עיצור חוכך , פר - כמו כתבי יד רבים - מציין אותו על פי רוב בכפליים : היעדר הדגש באות והוספת קו על גביה - כגון כבש ( אהילות ח ה ) , הנגע , כעודר ( נגעים ב ד ) , הסיף והסכין ( כלים יג א ) , ספק ( פרה יב ב ) , כחלת ( שם יא ז ) , ידות ( מקוואות י א ) . ברור שהטלת הקו על גבי האות המציינת עיצור חוכך היא הסימן החשוב מבין שני הסימנים . . 50 אכן מרובות המילים שיש לצפות לדגש קל בבי " ת שלהן על פי כללי הדקדוק המקובל והוא לא הוטל בה . בבדיקה של 5 פרקים בכתב היד ( כלים כח - ל , אהילות א - ב ) מניתי כ - 30 מילים שבהן הושמט הדגש מהאות ב " ית , ובכולן לא הוטל על גביה הקו לציון הגייתה הרפה , כגון שנתנה בכדור ( כלים כח א ) , אצבעות ( שם כט ד , הופעה ב ) , נשברו ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית

מוסד ביאליק