ו. הפתח הגנובה

. 47 בעיקרו של דבר מה שנאמר על הפתח הגנובה בק אמור גם על מסורתו של פר . גם הוא מעיד על קיום הגיי המעבר [ y ] , [ w ] בין הפתח והתנועה שלפניו . כמובן ניתן לעמוד על התופעה רק במקום שהוי " ו והיו " ד כתובות , כגון לשמוח ( מכשירין ג ו ) , שבוע ( נגעים א ד ) , קמיע ( כלים כג א ) , מקדיח ( אהילות יג א ) . קיומו של הגה המעבר עולה מן ברור מהטלת הפתח מתחת לוי " ו וליו " ד . . 48 עם זאת יש בפר מילים שלא הוטל בהן הפתח , ואפשר לראות בהן עדויות למסורת שלא קיימה את הפתח הגנובה כלל : לידוח ( מקוואות ד ב ) , צבוע ( נגעים יא ד , הופעה ב ) , השיפוע ( אהילות ז ב , הופעה ב ) , הפורח ( שם ח ה ) , השוטח ( טהרות ח ד ) , תדמע ( טבול יום ד ז ) , המזיע ( מכשירין ב ג ) , המצניע ( פרה ז ח ) . אין מניעה להניח שיש כאן דוגמה נוספת לעירוב מסורות בפר . המסורת העיקרית שלו ניבטת מדרך הרוב המקיימת את הפתח הגנובה , ומסורת שנייה - שלא נהגה בה הפתח הגנובה - ניבטת מכתב היד אך טיפין טיפין . 134 ראה לעיל § . 27 135 למשל בהופעה ב של המקבל בכלים ד ג ניתן לראות שהדגש נדבק לבסיס המ " ם . 136 ראה לעיל § . 28 137 ראה לעיל § . 17 138...  אל הספר