. 35 לצד שני אנו מוצאים בק דיגוש במקום לא צפוי : ב ()[ ק ] פ ( ו )[ י ] פא , בקפיפא ( סוטה ב א ) , בקפיפה ( כלים כו א ) , וביקפיפה ( שבת כ ב ) , והקדירה ( שם ג ה [ ד ]; טהרות ב א ) , אך על פי רוב אין דגש כזה בהופעות אחרות , כגון לקדירה , x 2 הקדירה x 2 ( שם ) . דוגמה נוספת היא הניקוד וטפס ( כלים טז ז [ ח ]) - ואין לתלות את הופעת המימוש [ p ] במוצא היווני של המילה ( ςοπύτ ) , שכן בשתי הופעותיה האחרות באה פ " א רפה : ובטפס , טפס ( מנחות יא א ) . אמנם אין מדובר בתופעה רווחת בכתב היד , אבל בשם הראשון יש עקיבות ובשם השני יש שתי הופעות שבאו במסכתות רחוקות זו מזו . וגם בשם השלישי הדגש מצוי באחת משתי הופעות בעלות מבנה זהה . לפי דעתי כשם שהיעדר הדגש הקל במה שנתפרט לעיל משקף תופעה אותנטית , כך גם העודפות בקיומו של הדגש נראית תופעה אותנטית , אך היא נקרתה במסירתו של נקדן ק אך טיפין טיפין .
אל הספר