. 22 במסירותיהם של הסופר ושל הנקדן יש עדויות ברורות להיאלמות העיצור [ h ] בסוף המילה , אלא שבמסורת הסופר הקו הזה אינו גלוי דיו . אין לנו כתיבים חד -משמעיים המראים את ההיאלמות בצורה ברורה . יוצא מכלל זה הכתיב של מילה אחת - שבא ( שביעית ט ג ) במקום שבה . כאן יש עדות ברורה שהעיצור [ h ] אכן נאלם . עם זאת יש במסירת הסופר עדויות נוספות פחות גלויות , הנתונות בכתיב של שתי תופעות אחרות : ( א ) בהופעות מסומכות של מילים בכינוי החבור לנסתרת - ה למילה התוכפת להן יש שהן נכתבו כתיבה אחת , כגון ו ( ב ) קוצה לחלה ( נידה י ז ) בק לעומת וקוצה לה חלה בעדים אחרים . מסתבר שהמילה לה נהגתה [ la ] בפי סופר ק והתמזגה עם חלה לתיבה אחת - לחלה . נראה שנקדן ק , שניקד לחלה בהטילו פתח במקום קמץ מתחת ללמ " ד הראשונה , לא הבין במה מדובר . ( ב ) גילוי אחר של היאלמות [ h ] במסורת הסופר בא לידי ביטוי בחילופים ההדדיים של הכינוי החבור לנסתרת - ה והכינוי החבור לנסתרים / נסתרות - ם / - ן . גם עניין זה ברור דיו . כידוע , מילים שנחתמות בתנועה הברתן האחרונה נסגרה ב - [ , [ - n ] / [ - m כגון שם הנהר אמנה > אמנם ( ק , שביעית ו א...
אל הספר