. 4 ( כמעט ) כלל הוא בק ובפר - כמו ברוב כתבי היד של המשנה , כידוע - שאין ציון בכתיב מלא לתנועה [ a ] באמצע המילה , בין שמדובר בפתח בין שמדובר בקמץ ( טברני או בבלי ) . בזה יש המשך לדרכי הכתיב במקרא . כידוע , רק בשם אחד נכתבה התנועה [ a ] באל " ף במקרא כמעט תמיד - השם צואר . גם בק ובפר ( ובעדים אחרים של המשנה ) הוא נכתב ככתיבו במקרא : צואר ( ק - כל 22 הופעותיו ; פר - כל 11 הופעותיו ) . מדובר באופן ברור באם קריאה ולא באל " ף היסטורית , כלומר השם הוא מעיקרא שם רגיל במשקל פעל בקמץ לא מתקיים : צור , שצוינה בו התנועה [ a ] באל " ף . כבר הובעה הדעה שבטרם בוא הניקוד לעולם הכתיב צואר באל " ף בא להבדיל את השם הזה מהשם צור . . 5 עם זאת בק מצוי לעתים רחוקות שימוש באל " ף לציון התנועה הזאת בכמה מילים , ובכללן מצויים גם מספר שמות עצם וצורת בינוני פעול אחת . הנה פירוט הדברים : ( א ) כך הוא ב - 3 הופעותיו של השם כן ( = בסיס ) ביחיד בק : בנפרד - כאן ( יומא ה ד , ( x 2 בנסמך - " כאן הזהב " ( שם ה ג ) , אבל צורת הנסמך ברבים נכתבה בלא אל " ף : " כני כלים " ( כלים כה ו ) , " מכני כלים " ( שם יא ג ) . ( ב ) ...
אל הספר