. 70 חותם את התיאור של כל פרק המדור החמישי , העוסק ב " משקל ומשמעות " . אפשר לומר כי בעיוני דקדוק אפשר לוותר על המדור הזה , שכן אנחנו יודעים שברוב משקלי השם אין יחס קבוע בין המשקל למשמעות להוציא מספר קטן של משקלים . כאלה הם ( א ) משקלי שמות הפעולה , כגון פעלה , פעול ; ( ב ) משקלים של צורות בינוני שעברו תהליכי התארה או העצמה , כגון פעול , מפעיל ; ( ג ) משקלי השמות המציינים עושי פעולה ובעלי תכונה מתמדת , היינו המשקלים פעל , כגון ציד ; פעול בקמץ מתקיים , כגון משוח ( = מודד ) , משוחות ; פעלן / פעלן , כגון דורשן , תורגמן . ויש עוד משקלים ספורים שרבים משמותיהם מלמדים על יחס קבוע בין המשקל למשמעות - כגון משקל פעלת , שיש בו קבוצה ניכרת של שמות המציינים חלקים פגומים שנשרו או נפלו מגוף כלשהו , כשמות נסרת , נערת ודומיהם , או משקל פעל , המציין בעלי מומים או היפוכם , כגון אלם , פקח . . 71 עם זאת אני סבור שאין מקום לנתק ניתוק גמור את העיסוק בדקדוק מענייני הסמנטיקה . כמובן כאשר ענייני הדקדוק עיקר , יש לתת לסמנטיקה נוכחות מינימלית והכרחית בלבד . מטעם זה החלטתי להציע בכל משקל בקצרה את הוראות המשנה שלו ...
אל הספר