מרי דריאסק איני יודעת דבר על המילה " נשמה " , אבל אני מבינה את המילה " חיה " . אומרים שלשתיהן שורש משותף , שורש מן האוויר : הנשימה – זו שמחייה , זו שנושמת . איני מבינה " נשמה " . נשמה – אין לי כזו . מאז ימי הביניים , מאז מפגשי השבת של המכשפות , מאז המערות , אני נטולת נשמה , יצור מלא נשימה שאין לו נשמה . אישה , בעל חיים , בעלת חיים , אם תרצו . לו היה לי טוטם , היה זה לוויתן או פיל ; חיות עצומות , עתיקות , חכמות . חיות של נשימה . אבל אין לי טוטם , אין לי אלוהים . יש לי מוח ויש לי לא מודע . אני שואפת ואני נושפת . אני חולמת . אני צוללת . אני מתרסקת . אני קוברת את מתי באבק . תחת עפעפיי חולפים חלומות , אפשר לחוש בהם מתגלגלים ומכשכשים . יש להם צורה . הם אמיתיים . אני ממליטה . אני פוגשת במבטו של אייל בלי להניד עפעף . אני הוזה עם הכלבים . אני מגששת את דרכי בדיוק כמו התמנונים . אני נעה בזהירות בעודי שולחת מחושים ארוכים . במים , באוויר ועל פני האדמה . העור שלי עשוי קשריות . אני מתכדרת כדי לישון . אני . " Contemporary French and Francophone 1 é r é f é Marie Darrieussecq , ” Mon mot pr Studies 16 ...
אל הספר