בבית הכנסת ובפיוט נשמר זיכרון של קול כתוב השייך לרובד המיתי , אולם כדי להפוך אותו לרלוונטי כשדר מעודכן יש צורך באומץ , הבנה , רפלקטיביות וערוץ גישה פתוח לשידור . בית הכנסת והפיוט היוו תחילה זירת פעילות ' חיצונית ' של הסצינות המוזיקאליות העיקריות של המזרחיות , שניתן להבחין בהן בשני גורמים מרכזיים . האחד , על ציר הזמן : ההתקדמות ההדרגתית מר ' דוד בוזגלו ופעילותו הקהילתית היחודית ( שאינה ניתנת לניתוק מעלייתו המאוחרת לארץ בשנות ה , ' 60 אשר אולי מבארת את העמדה העצמאית והאסרטיבית שלו ) , אל הקמת התזמורת האנדאלוסית בסוף שנות ה . ' 80 השני , על הציר העדתי : ההתבלטות המהירה יותר של תזמורות הרכבים על רקע עדתי מרוקאי , בעוד העדה המזרחית הגדולה השניה , קרי : העיראקית , מתמהמהת מלהעלות מקרבה הרכבים דומים ( " אנסמבל היונה" הוקם על ידי רק בשנת . ( 2003 להיטמעות של רוב חברי התזמורת העיראקית בתזמורת רשות השידור היה חלק מרכזי בעיכוב זה ; ההיטמעות המהירה של יוצאי עיראק במוסדות ישראליים הביאה לכפיפות ולהפנמת הזכרון ההגמוני , ובכך פגעה ועכבה את עלייתו המחודשת של הקול העיראקי שהודחק במסגרות של וולונטאריז...
אל הספר