מאבקי ‘הפועל המזרחי' על הגדרת העולים להתיישבות

מונופול ‘ הפועל המזרחי ' בדרום תוניסיה שיטת הגדרת העולים על פי אזורים פעלה בתוניסיה ללא משברים , אך עם חיכוכים בין שליחי התנועות . שליחי ‘ העובד הציוני ' טענו נגד מרקוזה , כלומר נגד מפא " י , כי הוא מכוון אותם לפעילות בערים , שאין משם עלייה רבה , או על פי האינטרס של ‘ הפועל המזרחי ' , וזאת כדי למצוא חן בעיני ראש מחלקתו , שרגאי , איש הפועל המזרחי . בסתיו 1954 הם התלוננו גם נגד פעילותו של משה ישי , שליח ‘ המזרחי ' העולמי בתוניסיה . לדבריהם הוא פועל בעיר נבל המצויה באזורם , משמיץ את התיישבותם ועושה נפשות להתיישבות ‘ הפועל המזרחי ' בעיקר בקרב מועמדיהם . תלונות אלה הפנו למזכירות תנועתם בארץ ולשרגאי . שיטת ההגדרה האזורית בתוניסיה הייתה לתנועת ‘ הפועל המזרחי ' חיסרון אך גם יתרון . במספר ערים , שנמצאו באזורי פעילותם של שליחי ‘ העובד הציוני ' ומפא " י , היו מועמדי עלייה , שחפצו להתארגן בארגונים מושביים דתיים , ולהתיישב בהתיישבות הדתית . שיטת האזורים מנעה מהם , או הקשתה עליהם מאוד לממש את חפצם . לעומת זאת שיטה זו העניקה ל 'הפועל המזרחי ' מונופול על אזור הדרום , שבו חפצה מאוד . למעשה , כל העולים ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד