שינויים במדיניות העלייה המבוקרת ובשיטת קליטת העולים בשנת , 1951 הסתיים שלב היציאה להתיישבות ממחנות העולים , שנקרא כאמור לעיל , ‘ מן המחנה אל הכפר ' , והחל השלב השני , ‘ מן המעברות אל הכפר ' , שנמשך עד לשנת . 1952 אחריו החל השלב השלישי , ‘ מן העיר אל הכפר ' , שנמשך עד לאמצע שנת . 1954 בשני השלבים האחרונים עלו מעט מועמדים להתיישבות המושבית הדתית ובכלל . העלייה הצטמקה ביותר בשנת . 1953 שפל קליטה פקד את ההתיישבות הדתית . עולים רבים נטשו את מושבי העולים , ומקומות רבים נותרו פנויים לקליטה במושבי ‘ הפועל המזרחי ' ותנועות אחרות , ועולים אין . בשנים 1954 - 1953 עשו מוסדות העלייה והקליטה מאמצים לעידוד העלייה . בפעילות זו נקבעו גם דפוסי ארגון העלייה להתיישבות משנת 1954 ואילך , והיא חשובה כרקע לענייננו . תשומת הלב הופנתה למרוקו ולתוניסיה , שתי הארצות הבודדות שנותר בהן מאגר אנושי זמין לעלייה , ובעיקר בכפרים שבדרומן . בדרום מרוקו , באזור מראכש ובהרי האטלס , חיו כ - 10 , 000 יהודים בכמאה ושלושים כפרים ובדרום תוניסיה חיו כ - 15 , 000 יהודים ב - 16 כפרים . מצבם הביטחוני היה חמור וקשה יותר ממצבם של יהוד...
אל הספר