גורמי השקיעה בשנת 1951 הופיעו סימני היחלשותה של התנועה בצפון אפריקה ובשנים 1956 - 1954 היא שקעה בשפל שאפיין בכלל את הפעילות הציונית בצפון אפריקה כתוצאה מירידת קרנה של מדינת ישראל בציבור המקומי ומהפסקת העלייה . היו גם סיבות פנימיות . ראשית אכזבה עמוקה מהתנועה בארץ שנבעה משני מקורות : השמועות על חולשת ‘ הפועל המזרחי ' במערכת הקליטה בארץ , ובפרט בקליטת העולים מצפון אפריקה וחוסר האונים שלה בפתרון מצוקות התנועה בצפון אפריקה . חברים ומנהיגים חשו , כי התנועה בארץ מפלה אותם לרעה ומזניחה אותם . ד ' לוי יו " ר ‘ הפועל המזרחי ' במרוקו כתב לפנחס רוזנבאום , ראש המרכז לאירופה וצפון אפריקה בפריס , את הדברים הבאים : בלב מר החילונו לבקש את נוכחותך בכדי למסור לך את הכאב שאנו חשים בדבר חוסר באמצעים הדרושים לתנועתנו במארוקו ... שליחים : כיום אנו תנועה מבלי שליח אחד . אין לנו אפילו קיצבה לשלם למזכירנו ... תנועתנו נחלשת מיום ליום ... ביודענו שתנועתנו נתונה במצב קשה בישראל , אין אנו מתפלאים פחות לראות שום התאמצות רצינית לא נעשית למעננו והמרגיז ביותר הוא ששום הבטחה שנעשתה לא קוימה ... אם לא נבוא על סיפוקנו לכ...
אל הספר