פרישת התנועה ברחבי מרוקו

הרב שמואל קפל , שביקר במרוקו בשנת , 1947 ציין בספרו , כי ברוב ערי מרוקו היו סניפים לתנועת ‘ הפועל המזרחי ' . גם עלי ברמן , שליח התנועה במרסי , שביקר במרוקו בשנת , 1948 ציין ש ' בכמה מערי מרוקו ישנם סניפים חזקים של התנועה ' . ואכן , דניאל לוי מינה נציגים לתנועה בערים : פאס , מראכש , רבאט , סאלי , מקנאס ועוד . הנציגים היו בדרך כלל בעלי השפעה במקומותיהם , השתתפו בוועידה הארצית הראשונה של ‘ הפועל המזרחי ' , פעלו בענייני הקרנות הלאומיים והופעלו מעת לעת על ידי לוי . פעילים ציוניים דתיים בערים שונות במרוקו קיימו קשרים עם המדור הדתי וגורמי התנועה בארץ בתקופה הנידונה . עם זאת , מן המקורות שבידינו , אי אפשר להסיק , שאכן היו סניפים מאורגנים ופעילים של התנועה הציונית הדתית ברוב ערי מרוקו . תודעת ההתארגנות הפוליטית הארצישראלית עדיין לא חדרה לציבור היהודי בערי מרוקו . לפעילים דתיים וציוניים דתיים חסר היה גם אותו גירוי , שמצאנו במקומות אחרים , בדמותו של ארגון ציוני ארצישראלי חילוני , ששימש לרוב מאיץ להתארגנות במסגרת התנועה הציונית הדתית . הנוער היהודי במרוקו , שחפץ בהתארגנות היה לרוב חסר תודעה פוליטי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד