הכינוי " רשע " , המתלווה לשמו של עשו במקורות הבתר - מקראיים , מכוון במקרים מסוימים לפריצותו ביחסי מין , כשם שהביטוי " צדיק " המתלווה לשמו של יוסף , מעיד על טוהר בנושא היחסים שבינו לבינה . לשפיכות הדמים הנקשרת במדרשים עם עשו , יש זכר מעומעם על דרך הרמז בפסוקים : " על חרבך תחיה " ( בראשית כ " ז , מ ) ו " פן בחרב אצא לקראתך " ( במדבר כ ' , יח ) , אולם לפריצות מינית או לגילוי עריות אצל עשו , לא נמצא במקרא כל רמז או זכר לרמז . לעומת זאת , בחומר התלמודי - מדרשי הנדון נמצא שפע חומר בגנותו ולא רק במובן המצומצם של גילוי עריות , אלא במובן הרחב של פריצות מינית בכלל , כחלק מן הכוונה לשבץ את עשו במסגרתן של שלוש העבירות עליהן יהרג יהודי ובל יעבור : גילוי עריות , עבודה זרה ושפיכות דמים – כאב טיפוס אנטי יהודי . ציור ברור של רשע מול צדיק מעמת את עשו הרשע עם יוסף הצדיק : יוסף כנגד מלכות אדום . זה [ יוסף ] בעל קרנים וזה [ עשו ] בעל קרנים . זה [ יוסף ] פירש מן הערוה ( בראשית ל " ט , ח - יג ) וזה [ עשו ] נדבק בערוה זה [ יוסף ] חס על כבוד אביו – וזה [ עשו ] ביזה על כבוד אביו וכו' [ בראשית רבה צט ב , ת " א ,...
אל הספר