האם ישראל קיימת " מכוח הזכות " או " בזכות הכוח " ? במתח שבין שני קטבים נורמטיביים אלה נפרסה והתפרסה משמעות חבל הקיום הכוחני : בין כוח כתכלית לבין כוח כאמצעי . רוב הציונים צידדו ב " כוח הזכות " , אך מקצתם העדיפו לפסוע בנתיב האחר . תחילה נבאר בקצרה גישות אלה , ולאחר מכן נפנה לעיקר - השתקפותם בשיח הציוני הלכה למעשה . בצד האגף המתון יחסית של התנועה הרביזיוניסטית , שדבק במשנתו של ז ' בוטינסקי , התהווה אגף אחר , קיצוני ממנו ובעל נטיות כוחניות ומשיחיות . אלה התבטאו בין היתר בארגון המחתרת לח " י ( לוחמי חירות ישראל ) שייסד יאיר שטרן ב - . 1940 בין " י " ח עיקרי התחייה " של הארגון מופיעה הקביעה הנחרצת : " את ארץ ישראל כבש ישראל בחרב . בה היה לעם ובה בלבד ישוב לתחייה . לפיכך יש לישראל ורק לו זכות הבעלות על ארץ ישראל . זכות זו היא מוחלטת : היא לא פקעה ולא תוכל לפקוע לעולם " . הגשמת הריבונות היהודית וזכותה ( אולי אף טעמה ) היא בכוחה הצבאי . לדברי גדעון שמעוני , " האגף הרדיקלי של הציונות הרוויזיוניסטית [ ... ] ויתר בגלוי על הצידוקים האידיאולוגיים המוסריים ; למעשה רחש להם בוז וראה בהם סימן לחולשה . ...
אל הספר