" בעם היהודי " , אמר יעקב חזן , " יש יחוד שבו הוא שונה משאר עמים : מולדת היא הבטחה , יעוד הנמסר לו , שעליו להגשימו , מחוץ למקום הולדתו הפיזי . ' לך לך !' , את המולדת המובטחת עליו לכבוש , לא צבאית , אלא מוסרית בדרך של התערות , של יצירה , של התמזגות עם טבעה המיוחד , תוך יצירת הרבדים של הווייתו " . הכמיהה אל תחושת ה " ילידיות " , השאיפה לראות בישראל מולדת שלמה וגמורה ללא כל ספק קיומי או אחר , טעונה במיוחד מבחינה רגשית . ישעיהו ליבוביץ העיד על עצמו כל חייו שהוא ציוני , והמשיך : " אסביר לך , מהי המשמעות של הציונות במשפט קצר אחר : נמאס לנו שהגויים שולטים עלינו . זוהי המשמעות של הציונות [ ... ] " לא דת , היסטוריה , מוסר , משפט , תרבות , הישרדות , או הגשמה עצמית ; פשוט " נמאס " בלא הסברים מלומדים והנמקות בנויות לתלפיות . הרגש מקבל כאן צביון כמו אמוני , שכן לא ניתן לחלוק או לערער עליו מתוקף בירור שכלתני . ההצדקה היא עצמית . הרגש הוא אחד ושלם - וחסל , אותו " חסל " המופיע בקביעתו הפסקנית של ז ' בוטינסקי לנוכח כל הספקות סביבו : " שלי היא [ הארץ ] . אני יודע זאת מיום בו ראיתי אור עולם . כאן אני עומ...
אל הספר