בצד האיומים החיצוניים לא נפקד גם מקומם של תהליכים פנימיים מתפיסת " החורים ברשת הביטחון " . כך למשל העיד על עצמו העיתונאי רינו צרור : אחרי רצח רבין התחלתי ללמוד איך ההיסטוריה שלנו התנהגה במצבי משבר מהסוג הזה . שלושה מדפים עם ספרים על בית ראשון ושני יש לי . ראיתי את המעגל שחוזר על עצמו [ ... ] בבית ראשון החזקנו 90 שנה ובבית שני 80 שנה . מה אמר פייסל חוסייני שבוע לפני שמת ? " ישראל " , הוא אמר , " היא אירוע של מאה שנה . לנו יש זמן " . וזאת התשובה הנכונה . וכל החברים שחושבים שאנחנו כאלה גורדי שחקים לא מבינים שגם אז בבית שני היינו האימפריה הכי גדולה באזור . ומה התפרק ? החלק הפנימי [ ... ] אם אין שינוי מגמה , אז [ נותרו לנו ] 30 שנה . וזה , לדעתי , בנדיבות . מבין מרחביה השונים של רשת הביטחון , המרחב הפנימי הוא הסבוך מכולם . קשרי הגומלין בין תפיסת " החורים שברשת " לאריגת " חבלי הקיום " הם מורכבים ביותר . ניתן לזהות ארבעה דפוסי איום עיקריים : " ריב אחים " ( בין תפיסות עולם מנוגדות וקבוצות חברתיות שונות ) , " מלחמת אחים " ( אפשרות ההסלמה האלימה בין תתי - הקבוצות בקהילה ) , העימות היהודי - הערבי...
אל הספר