תהליכי התיעוש , העיור והחילון של המאות השמונה עשרה והתשע עשרה שחקו את ערכה של המטפיזיקה היהודית , ששימשה עוגן לזהות היהודית המסורתית . בפרט התקשתה הזהות המסורתית לשמש בסיס לעשייה במרחב הציבורי , שכן המודרניות החילונית ביקשה להעתיק את מקור הלגיטימציה הפוליטית מהאל אל העם . אמונה והלכה לא סיפקו עוד לבדן את צ ורכי הזהות היהודית , שניצבה מול משבר שאיים להפוך לשבר . האם יתמידו יהודים לזהות את עצמם כבני קהילה אתנית שקשרי דם מדומיינים ניצבים בבסיסה - האם ימשיכו להוות , בתודעתם העצמית , בנים לאותה " משפחה מורחבת "? לזמן קצר ובמרחב מוגבל , נדמה היה כי שבר הזהות הפך למציאות . בארצות הברית ( בטרם בוא ההגירה ההמונית ) , במרכז אירופה ובמערב הּ ( ובמידה מוגבלת יותר גם במזרח הּ) , נמצאו בקרב היהודים מי שהעדיפו להפגין נאמנות פטריוטית למדינה שהעניקה להם אמנציפציה , ואף אזרחות מלאה , באמצעות התנערות מהיהודיות ( - ( Jewishness היסוד האתני של זהותם היהודית . שחיקת היהודיות ולעתים גם המרתה במשנה אתית על - אתנית ( לרוב דתית אוניברסלית ) , איימו לקרוע את העם ולהוליך קבוצה גדולה ומשמעותית מקרבו אל מחוצה לו . אל...
אל הספר