כדי להתמודד עם התפיסה המפריכה את אפשרות הסובלימציה אין די במתיחת ביקורת , ויש למצוא לה חלופה . נתחיל בהתחקות אחר הדיוק הסמנטי של המונח " סובלימציה " . מילון וובסטר השלם מדגיש שמקורו של המושג הוא במילה sublime כלומר מרומם , נעלה , נשגב או נאצל . כך מוגדרת המילה סובלימציה כתהליך מעדן שמשמעו : . to refine אלא שסובלימציה , כתהליך הדורש את תסכול הדחף הפיזי לשם הפיכתו לכוח תרבותי , דורשת סוג של " כפיית הר כגיגית " , המופעלת מגיל צעיר ומסתיימת בקבורת היצר וב " הדחקתו " – תהליך המשתקף באמרתו הידועה של פרויד , " במקום שם פעל עקרון העונג פועל עתה עקרון המציאות " . מדובר בתהליך דיאלקטי פר אקסלאנס , שמהותו היא ברירת או - או בין מיניות לתרבות , שכן מדובר בתסכול מכוון של המיניות ולא בצמצומו באמצעות הדלדול הטבעי שלו . ואמנם , בהתאם לניסוח האדיפלי , הצעיר החושק באמו חייב להרוג את אביו הזקן משום שאין מקום לשניהם ; הבן הכשיר מחליף את האב הכשיל . אולם בעידון השונמיתי המתייחס לתשוקה שאינה נמוגה כי גם בגיל מבוגר " אבישג " יכולה להפיח חיים בדוד המואבי בדרך שניתן לכנותו : כפי שהצעתי מין ולא מין , על משקל " נ...
אל הספר