טענתי שהממד המשיחי הוא ה " תוספת " שהוסיפה הקבלה לתיקון התרפויטי , ושממד זה ניתן להבנה כפנטזיה של מחזר המצפה לזכות בעתיד באהובתו . משמעות הקביעה הזו היא , בין היתר , שיסוד הדמיון העורג אינו מפותח די צורכו במסורת הפרשנות היהודית ה " קלאסית " . מדובר בחיסרון של ממש , שכן טענתי היא שהפן החברתי של החיים האנושיים אינו מתאפשר אלא מכוח הפנטזיה ( הכוח המדמה ) הבין - אישית , המפעפעת מן הדחף המיני הלא ממומש . אם אמרנו שהאנרגיה החברתית הגלומה במודל הגיור המואבי מפעפעת מכוח הדמיון ( הכוח המדמה ) , אז שומה עלינו לדון במשמעותו של " מין דמיוני " שהוא בחזקת " מין ולא מין " , במובנה של האמרה " נים ולא נים " ( אותן האותיות ) . במילים אחרות , להלן נידרש לחשיבותם החברתית של יחסים ארוטיים דיאלוגיים החפים מ " מבחני ביצוע " של מיניות פיזית " זקפתית " ( המאפיינת את הדגם המיסיוני - אדיפלי האונס ) . כך כוונתינו היא להתייחס להלן לאפשרות קיומה של מיניות רומנטית בלתי ממומשת .
אל הספר