הגענו לשאלה הפסיכולוגית המבקשת הסבר לקשירת אפשרות התיקון האישי - חברתי כמענה לסטייה המינית המשתקפת בגילוי עריות ואף בניאוף ( למשל , דוד ובת שבע שהולידו את שלמה ) . הרי כדי לפתח מודל תרפויטי של " ירידה צורך עלייה " אפשר היה להתייחס לתיקון עוולות חברתיות המסמלות ירידה במונחי חטאים שבין אדם למקום ו / או בין האדם לחברו , אשר תיקונם במעשי תשובה והתנהגות מוסרית עשויים היו להיחשב כ " עלייה " מתקנת . כדי לענות על השאלה הקרדינלית דלעיל , אנו חוזרים להצדעתנו לפרויד שהעמיד את אנרגיית החיים על הדחף המיני . בהתאם לכך , העמדה שברצוני לקדם כאן גורסת כי מכיוון שהמשך קיום העולם תלוי קודם כל בעוצמת הדחף המיני , ומכיוון שרמת פעילותו של הדחף הזה אינה עוצרת בשום רמזור אדום של טבואים חברתיים , בחרו חז " ל ללמדנו כיצד המשך קיום העולם אינו מתאפשר אלא על ידי " שבירת טאבו" הנעשית באמצעות הפיתוי הנשי . באופן הזה הורו לנו חז "ל כיצד תהליך הגירוי הגיורי ( במובנו האוניברסלי ) עשוי לאפשר את קיום העולם , שכן בכוחו לחבר בין חברות ויחידים . במובן זה קיים הבדל תהומי וגורלי בין פתרון גילוי העריות האדיפלי , ה " מנתק " את ...
אל הספר