יאמר כאן במפורש שבהעמדת ה " גיור " הדיאלוגי מול ה " מיסיון" הדיאלקטי איני נוקט עמדה לטובת אחד מהדפוסים , אלא מנסה לנסח מודל חברתי חדש , אותו אכנה " גיור חברתי " המורכב משני היסודות גם יחד . כך , על פי עקרונות הצמצום , יש אפשרות לדו - קיום בין יסודות רעיוניים מנוגדים , שאף על פי שעל פני הדברים הם סותרים את עקרון השוויון הדמוקרטי , בפועל הם מקיימים אותו ומגינים עליו . ייתכן , למשל , שעקרון הצמצום מיושם לעתים על ידי מנגנון ( הנראה , על פניו , אנטי - דמוקרטי ) של " כופין אותו עד שיאמר רוצה אני " . בסיטואציה אחרת יופעל , למשל , עקרון ה " נעשה ונשמע " . מדובר במנגנון פרדוכסאלי של בחירה חופשית ב " נעשה " , הכפוי על ידי תהליך שאני מכנה " התאהבות " . לעומת זאת , ה " נשמע" של התהליך , האיך והלמה שבו , רק מעניק בדיעבד תובנה ומשמעות ל " נעשה " שכבר בחרתי . בספרים קודמים עסקתי בכפייה חינוכית המביאה לרצון , וכאן אוסיף רק דוגמה ( מאלפת ) לכך , דוגמה שארחיב בה בהמשך הספר : תהליך ה " אימון " , אותו חייב אדם לעבור אם ברצונו להיהפך לווירטואוז בתחום הדת , במדע , בספורט או באמנות . כל הדוגמאות האלו ממחישות...
אל הספר