מבוא: ניסוח "אחר" ליחס לאחר

דומה שהשימוש במנטרת ה " דמוקרטיה " , שהכל סוגדים לה כ " פרה קדושה " האסורה בשחיטה , אינה פוסקת מלהביך את מנסחיה . בעיקר כשמתברר שעקרון השוויון בזכויות משרת , קודם כל , את אויבי הדמוקרטיה . כך , אף שאינני מוכן לחיות אפילו עשרים וארבע שעות בחברה שאיננה דמוקרטית ואין בה שוויון זכויות , אני נבוך כשאני נוכח , למשל , כי נציגי חברות אנטי - דמוקרטיות דורשים זכויות מהעולם החופשי " בשם ערכי השוויון הדמוקרטי " , בעוד הם דורסים ברגל גסה את זכויות הפרט בחברתם הם . עד היום אין למערב תשובה לרצח מגדל התאומים , שבוצע על ידי טייסים שאומנו בארה " ב בכוח זכויות למידה שוויונית . לכן הגעתי למסקנה , כי לאור מכשלה זו , הנובעת ממנטרת השוויון הדמוקרטי המוענק אוטומטית , יש מקום לפתח פרדיגמה חדשה של יחסים חברתיים . קודם כל יש לבחון את היחס ל " אחר " לאור אמות מידה דיאלוגיות , ולהבין היטב את היחסים הנרקמים בין ה " אני" וה " אתה " ברמה האישית והקולקטיבית . כדי להבהיר את הצורך בנוסחה מתוקנת של יחסי שוויון " דמוקרטיים " , אביא דוגמה לכשל ולסתירה הפנימית בניסוח שוויון הזכויות הדמוקרטי . בחינה של הדוקטרינה האקזיסטנציאל...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים