בשנות השבעים של המאה ה 20 הסתייעה ישראל בשאח הפרסי כדי להחדיר סוכנים לצפון עירק , לקשור קשרים עם מוסטפא ברזאני ולהטריד את העירקים על מנת שימשכו את החטיבות שלהם מהחזית הישראלית . הכורדים , ששאיפות העצמאות שלהם טופחו על ידי הישראלים והאיראנים , נענו למשימה ועלו על מסלול ההתנגשות עם המדינה העירקית ועם סדאם שירש אותה ונקם בהם . אם יש יחסים בין ישראל לכורדים היום , הם פחות קרובים ממה שהיו . בין החידקל לקמישלי , אמר לי אברהים עלי , הנהג איתו נסעתי , שב 1991 הם קראו לתינוקות שנולדו בוש . היום הם קוראים להם נתניהו . כששאלתי למה , ענה אברהים כי נתניהו אמר שיש ליצור קשר עם הכורדים ושיש להם זכות להקים מדינה . התמיכה הפומבית הזאת בעולם שעוין ומתנגד למדינה כורדית עצמאית הופך את ביבי לידיד העם הכורדי , אם כי ישראל , מסיבות גיאו פוליטיות של לא להרגיז את הטורקים , לא מסייעת לכורדים . לפחות לא בגלוי . עד שתוקם המדינה הכורדית , השחקנים בזירה הם האמריקנים , הטורקים והפרסים . השחקנים הרביעי והחמישי , שבעבר היה להם מה להגיד - העירקים והסורים , התפוררו ונעלמו . העירקים נעלמו ב 1991 לאחר מלחמת המפרץ הראשו...
אל הספר