מדרש השמות שלפנינו מראה שעיקר החטיבה העוסקת בערי גליציה בספר בוחן צדיק מכוונת נגד רבניה דווקא . פרל מנסה ליצור תמונה דיכוטומית של העולם היהודי : מצד אחד העולם הרבני , המשכיל , ומצד שני העולם המושחת והתועה של המקובלים והחסידים , שיש רבנים שסרו מהדרך והולכים בעקבותם . פרל קובל על רבני גליציה שנטו מדרך הגר " א ומתחנפים לחסידים , ' מתחסדים ' , ואף ביקורתם על ' ההשכלה ' נעוצה בכך . הרב אורנשטיין ביקר את ההשכלה על כך שנוטה היא מהמסורת , ובכוח אותו טיעון דחה אותו פרל . בדרך זו ניצב פרל מרחק גדול ממשכילים אחרים דוגמת יהודה ליב מיזס והדומים לו . בספר בוחן צדיק , כמו גם ב ' מגלה טמירין ' , טמון ערעור מעמדה של אמונת חכמים , היינו אמונה בצדיקים , לצד הטלת ספק ביושרם של הרבנים בני אותו זמן . אולם מטרתו של פרל איננה רק סתירה אלא גם בניין . ביקורתו לא נובעת מתוך רצון לערער את הממסד אלא לבנותו ברוח חזונו האוטופי : שהרבנים ילכו שוב בדרכי הגר " א , כפי שהוא תפס דרך זו , ולא בדרכי עקלקלות . מאבקו של פרל ברבני גליציה אינו אם כן מאבק על עצם שאלת הרבנות אלא על גילוייה החדשים , הנובעים לדעתו מדרכי החסידים . ...
אל הספר