צמיחתה של הכתיבה הסאטירית בגליציה נעוצה היתה בשינויים חברתיים , בהתפשטותה של החסידות ובמפגש עם תרבות הנאורות האירופית . אמנם אלמנטים פארודיים וסאטיריים מוצאים אנו כבר בספרות המתנגדים הראשונים לחסידות , אך לכדי יצירה ברורה ומובחנת הגיע הדבר רק בגליציה . הסאטירה הפכה בידי המשכילים לא רק לכלי מלחמה מרכזי נגד התפשטותה המהירה של החסידות , אלא גם לז ' אנר שבכוחו לעצב את זהותם . כר נרחב ליצירה מעין זו מצאו בספרות הסאטירית והפארודית האירופית 17 שמרוק , דברים , עמ ' . 92 18 שם , עמ ' . 99 באופן זה עשה שמרוק שימוש רב בכתבי פרל , ראש להם ספר מגלה טמירין , בשתי סוגיות מרכזיות : ' משמעותה החברתית של השחיטה החסידית ' ו ' החסידות ועסקי החכירה ' . ראו שמרוק , הקריאה לנביא , עמ ' . 77 - 33 19 שמרוק , ספרות יידיש בפולין , עמ ' . 259 ראו גם רובינשטין , מדרש השמות ; מאיר , מדרש שמות . 20 כך כתב אברהם רובינשטין , ביקורת על וילנסקי , עמ ' , 370 הערה : 13 ' העושים בחקר הספרות העברית החדשה , שתרו אחר מקורות היניקה של הסאטירה העברית , פסחו משום מה על כתבי המתנגדים . והרי הורתה ולידתה של הסאטירה בישראל בשדה הקר...
אל הספר