בסופה של תפילת מוסף של שבת , הקהילה [ ' עדת ישראל ' בברלין ] , בהנחיית החזן או ביכולתה המוזיקלית העצמית , שרה את השיר : ' אין כאלוקינו ' . הבית השני מתחיל בשורה : ' מי כאלוקינו ? ' . סדר הבתים כבר מזמן עורר תמיהה : האם לא היה יותר הגיוני להתחיל את השיר בשאלה : ' מי כאלוקינו ' וכו ' , ורק אז תבוא התשובה : ' אין כמוהו ' ? אך השיר מציג את השקפת היהדות : אמונתנו הבסיסית היא : אין כמו אלוקינו היחיד במינו , כמו תורתו היחידה במינה , שהיא דרך החיים הייחודית שהוא התווה למאמיניו . היהדות מתחילה בהכרה : אין כמו . את זאת מצהירים בכל סוגי ההשוואות , ביקורות וטיעונים בזה אחר זה . ביהדות קיימת הקביעה המוקדמת הזאת .
אל הספר