מבוא

במאה האחרונה נוצרה בגרמניה יצירה , שכדי לשבר את האוזן קראו לה ' חכמת ישראל ' . ליוצרי אותה חכמה הייתה תכלית מוגדרת : לחלל את כל הקדוש ליהודים , לעקור את האמונה בקדושת התורה , לנתץ את הסמכות של חז " ל ולהשפיל את חכמי התלמוד ולהציגם כאנשים רגילים , אשר כאילו אמרו מה שאמרו מהרהורי לבם . מכך נוצרה ספרות שלמה בצורה של : תולדות ישראל , תולדות ספרות ישראל ועד ביקורת המקרא . ההתקפה הבוטה של ראש ישיבת ברנוביץ ' , הרב אלחנן וסרמן , על תנועת ' חכמת ישראל ' ( הכינוי המזרח - אירופי של ' מדע היהדות ' ) בספרו הפולמוסי ' עקבתא דמשיחא ' ערב מלחמת העולם השנייה מבטאת את האיום החריף של תנועה זו על האורתודוקסיה היהודית . האיום הזה , שהצטרף לערעור של אנשי תנועת ההשכלה על סמכותם של הרבנים בשם התבונה והמדע וכן לניסיונותיהם להכניס שינויים בסדרי החינוך היהודי המסורתי ולתיקונים שתיקנו אנשי הרפורמה בהלכה ובמנהג , עורר תגובות שונות ומגוונות מצד האורתודוקסיה . ספר זה עוסק בניסיונותיהם של מלומדים אורתודוקסים בסוף המאה הי "ט ובמחצית הראשונה של המאה העשרים להעמיד אלטרנטיבה אורתודוקסית ל ' מדע היהדות ' או במילים אחרות ...  אל הספר
מוסד ביאליק