מנהגי הקריאות העונתיות הנוהגות במרוקו בכלל , ובתאפילאלת בפרט , נשענים על מנהגים דומים קדומים : הגדה של פסח סמוך לפסח , שיר השירים בחול המועד פסח , משלי ופרקי אבות בין פסח לעצרת , רות ואזהרות בשבועות , איוב בימי בין המצרים , ודניאל משבת נחמו עד אלול . כאן המקום להביא מה שכותב אחד מחכמי תאפילאלת הקדומים , ר׳ שלמה אדהאן , על מנהג קריאת משלי ופרקי אבות בין פסח לעצרת : ׳ואחר הפסח שמתחיל הדם להתגבר על האדם ויצר הרע מתחיל להיכנס לפתותך תתחיל ללמוד פרקי דאבות ומה שחיבר שלמה המלך בספר משלי שהם דברים המכניעים גופו של אדם ומשברים תאותו וכחו׳ ( בנאות דשא , עמ׳ נא ) . בפרק זה החותם את הספר אנו מביאים את מנהגי הקריאה העונתית – הטקסטים הנקראים וזמניהם , ואת הפסוקים שאומרים לפני הקריאה ואחריה . את הפרק אנו חותמים בתיאורי הוויי מהקריאה העונתית של איוב בארפוד . הקריאה בטקסטים מן התורה שבכתב ומן התורה שבעל פה בעתים קבועות בקהילות שונות מושתתת על תקנות קדומות של גדולי עולם : ׳משה התקין את ישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחולו של מועד ; עזרה התקין שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשב...
אל הספר