חג השבועות , יום מתן תורה , הוא גם חג המים , בסימן של ׳אין מים אלא תורה׳ . לפיכך נוהגים אנשים להתיז מים זה על זה . מנהג זה נזכר במקורות שונים ממרוקו , וטעמים שונים ניתנו בהם למנהג . טעם ראשון – התורה נמשלה למים , דכתיב ׳הוי כל צמא לכו למים׳ . טעם שני – בעת שקיבלו ישראל את התורה נתעלפו , ונזרקו עליהם מים להשיב את נפשם . טעם שלישי – אותו היום שניצל משה רבנו מן המים שישה בסיוון היה , לפיכך שופכים מים איש על אחיו . 33 מנהג זה נזכר במקורות שונים במרוקו : נוהג בחכמה , עמ׳ רה ; נהגו העם , עמ׳ נו סעיף ד ; נר המערב , עמ׳ דש ; שו״ת מים חיים , ח״א סימן רטז , ועוד . שני טקסים מרכזיים של התקפה במים מתקיימים בשבועות . הראשון נעשה אחרי מנחה , בתום קריאת האזהרות . ביום ראשון של שבועות לפני מנחה קוראים אזהרות מצוות עשה ׳איזה מקום בינה׳ לרבנו יצחק בר ראובן . כל משתתף קורא מחרוזת אחת , ואחריהן – אזהרות מצוות עשה לר׳ שלמה בן גבירול . הקוראים אזהרות אלו נחלקים לשתי קבוצות הקוראות זו מול זו , האחת קוראת את הדלת של הבית המרובע ( שתי צלעות ) והאחרת – את הסוגר . ביום שני קוראים אזהרות מצוות לא תעשה ׳איסרה אתכם...
אל הספר