מתפללים ערבית בבית הכנסת , המתפללים חוזרים לבתיהם ושותים תה . תה זה היה ערב במיוחד , ממנו התנזרו כל ימי החג , ואליו התגעגעו . מן הבתים הלכו האנשים ביחידות ובקבוצות לביקור בבתי החברים , ביקורים הדדיים שנמשכו עד לשעות המאוחרות של הלילה . ביתו של בבא צאלי היה פתוח כל הלילה וכל יום המחרת , ואליו נהרו רבים וגם שלמים כדי לקבל ברכה . כל בני הנוער , ילדים וילדות הולכים לכל 274 כנהוג בשאר קהילות מרוקו ( נתיבות המערב , עמ׳ קפח סעיף פה ) . 275 תיאור המימונה בארפוד הוא על פי רחמא חזאן ( רחמה בת חיא תרג׳מן , אשת דודי שלמה נזרי ) . בית . צהלולי שמחה נשמעים בכל מקום . בכל בית הוצב שולחן מרכזי ערוך מכל טוב , ובו קמח , דבש , חלב ושקדים , מצה עשירה הקרויה ׳ארגאיף די לבאיט׳ ומגש של תמרים יוקרתיים מסוג בושקרי . יש שחילקו חופן תמרים לכל מבקר , ויש שהעניקו שק של תמרים , תשורה לכבוד המימונה . שרים , שמחים ורוקדים כל הלילה . משה דוואח לוקח את התוף ומתופף לקול צהלולי הנשים ושירת הקהל , ובכללם הפזמון העממי הבא : תרבחו ותסעדו ! נמשיו חתא לר׳ משה / מא נכאפושי פליל ונצ אליל ומא נכאפושי אלאלה מימונה / אמבארכה מסעוד...
אל הספר