נוסח ההגדה הנפוץ והמקובל ביותר ברוב קהילות מרוקו , ובעיקר בערי המרכז , הוא נוסח פאס שנדפס בבית הדפוס של לוגאסי וכולל טקסט כפול , נוסח עברי ואחרי כל קטע תרגומו המילולי בערבית יהודית . כתב יד של נוסח זה ותעתיקו יצאו לאור על ידי ד״ר שלמה אלקיים בתשנ״ט . לקהילות תאפילאלת יש נוסח השונה במידה מסוימת מן הנוסח הפאסי על שני חלקיו , העברי והערבי , ושונה גם בחלוקה של קטעי ההגדה . קטע הכתוב בפסקה אחת בנוסח פאס נחלק לשתיים או לשלוש פסקות בהגדה הפילאלית . הנוסח הפילאלי לא נדפס מעולם . לבודדים היה נוסח זה בכתב יד , אבל הרוב סיגלו לעצמם את נוסח ההגדה של פאס בגלל זמינותו בדפוס . על פי המנהג בתאפילאלת , ואולי אף בערי המרכז , רק בליל הסדר השני אומרים את השרח של ההגדה , אבל לא בלילה הראשון , שהכול עייפים מחמת ההכנות לפסח ואינם רוצים לאחר יותר מדי את הסעודה . הנוסח הפילאלי העברי נשמר בכמה כתבי יד , שלושה מהם מצויים בידי , ואחד מהם מלווה גם בתרגום ערבי . שלושת הקבצים כתובים בכתב מרובע גדול וקריא . להלן תיאור שלושת כתבי היד . כתב היד העתיק ביותר הוא קובץ שנשמר אצל משפחת יעקב שטרית מארפוד וכולל בתוכו הגדה וטה...
אל הספר