באותו פרק מכשירים את הרחיים לטחינת קמח למצה . מרא דאתרא , ׳בבא מאיר׳ , היה שולח שני אנשים להכשיר את הריחיים , וזו דרך ההכשרה : מטייחים מקומות שחמץ דבק בהם , מסיידים בסיד וצובעים , מפרקים את הריחיים ושורפים באלכוהול . שבוע לאחר ניקוי החיטה והכשרת הריחיים טוחנים את הקמח . שבועיים לפני פורים מכשירים את תנור האפייה של שבת , וזו הייתה דרך הכשרתו : גורפים ומוציאים מתוכו את כל אבניו ועציו ואת כל האפר , אחר כך טחים את כולו בטיח , מביאים חלוקי נחל חדשים ושוטחים על כל קרקעיתו , מטאטאים את כל שטח בית המאפה ומנקים את דלתותיו . 1 כך המנהג בקצר א סוק ( בשם ר׳ בנימין ב״ר אברהם לעסרי ) , שלא כבשאר קהילות מרוקו המקפידות על מצה שמורה רק עבור מצת מצווה בליל הסדר ( נהגו העם , עמ׳ מה סעיף ח ; עטרת אבות , פרק כב , סעיף יג ) . 2 מפיה של זולי ילוז מבצאר ( ט׳ בכסלו תשע״ד ) .
אל הספר