מבוא

אלה מועדי ה׳ מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם : בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח לה׳ : ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות לה׳ שבעת ימים מצות תאכלו ( ויקרא כג , ד – ו ) . פסח הוא החג המרכזי הנשמר על ידי ישראל בכל מקום , והוא הזכר המרכזי ליציאת מצרים . לפיכך הוא דורש הכנות לפני כן , בבחינת ׳שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם הפסח שלשים יום׳ ( בבלי פסחים ו ע״א ) . לפסח יש גם אופי ציבורי , וסדרים מרכזיים נערכים בקהילות יהודיות שונות . מנהגים משותפים לכל קהילות ישראל בחג זה : ההכנות לחג , בדיקת חמץ וביעורו , קמחא דפסחא , אכילת מצה , עריכת ליל הסדר ושתיית ארבע כוסות ושאר סממני הלילה , קריאת ההגדה , סעודה מרכזית ועוד . אף על פי כן מנהגים רבים חלוקים בו , מנהגים הקשורים בנוהלי כשרות מחמירים וברשימת מאכלים שנמנעים מלאכלם , כמו : אורז , קטניות ומוצריהן , מצה שרויה ועוד . הפרק פותח בהכנות לפסח בקהילות תאפילאלת : קציר החיטים לפסח ושמירתן , בדיקת החיטה בשבת שירה , הכשרת הרחיים והתנור ואפיית המצות למיניהן : מצה שמורה רגילה , שמורה מיוחדת לליל הסדר ומצה עשירה . כל המצות לסוגיהן עשויות מחיטה שמורה ....  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן