סיכום

בשונה מחנוכה וט״ו בשבט שבקהילות תאפילאלת הם נעדרים סממנים חגיגיים , ואין לילדים חלק בהם , פורים עשיר בהוויי ובאירועים לילדים , ו׳משנכנס אדר מרבים בשמחה׳ . תכונת פורים ניכרת בכל רחבי העיר , ודוכנים גדולים לממכר ממתקים הונחו על המדרכות במרכזי החנויות ברחובות קריה . משחקים רבים נפוצים בין הצעירים : שש בש , כארטה ( קלפים ) , רונדה וסוירתי ( הגרלות ) , ומנהג העישון מתרחב ומקיף את חוגי בני הנוער . קולות של רעשנים ופיצוצים למיניהם – ׳לפדאל , טריטקאת ולחבא׳ על ידי אקדחי פורים , ׳לתאבוס׳ – נשמעים בכל פינה יחד עם השמעת בדיחות וחרוזים בערבית בגנות המן . שמחת ימי הפורים מגיעה לשיאה בבניית גולם שהבוגרים עושים מסמרטוטים ומחומרים שונים בצורת דמות המן שקומתו הייתה גבוהה , ולא היה מגיע יום פורים עד שהתרסק ונמחה אברים אברים , מעין ׳משוורתא דפוריא׳ התלמודי . בתקופת מלחמת העולם השנייה היו מציירים תמונות של המן והיטלר ויורים בהן . גם ההוויי של המבוגרים היה מיוחד במינו . מנהגי השתייה היו מופרזים . השותים מאחיא במהלך סעודת פורים פלטו את כל מה ששתו , ותוך כדי ההקאות עלו בעוד לילה ונמלטו אל הגגות להפיג את חום ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן