5. קרבנות פורים

מאורעות השמחה של הפורים היו מופרזים . השותים לשכרה קיימו בשכרותם דרגה אחרת של ׳חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין חייא ומותייא׳ . שיכורי פורים רבים התחרו ביניהם בשתייה , אבל בסוף יצא שכרם בהפסדם וכבולעם כך פולטם . בסוף 40 מפי אדוני אבי . 41 מפי זולי ילוז מבצאר . הסעודה לא היה המחזה מרנין . השותים פלטו את כל מה ששתו , ותוך כדי ההקאות עולים בעוד לילה ונמלטים אל הגגות להפיג את חום המאחיא היוקד בגופם , ושם על הגג נופלים למשכב , כשהם מוטים ומגולגלים , ותרדמת לילה עמוקה נופלת עליהם עד בוקר . מאורע קורע לב מספר על השמחה הרבה שפרצה בפורים באחת המשפחות בתאפילאלת , ותוך כדי השתייה קם אחד ושחט את חברו , ולא היה מי שבכוחו להחיותו כמו בתקופת האמוראים . הקרבן היה יוסף אביחצירא , בנו של בבא אליהו . לכבוד יוסף זה , שמת בבחרותו כקרבן של שמחת פורים , חובר לפני כן בהגיעו למצוות הפיוט ׳מצות ציצית שקולה׳ מאת ר׳ דוד אביחצירא , וזה מה שנותר לזכרו למפרע . עוד קרבן לפורים , תוצאת פגיעתם הרעה של כדורי האקדחים של פורים , היא בת שבע , בתו של באבא / הנא ( ר׳ אברהם ב״ר יצחק אביחצירא ) , שהייתה כבת עשר והייתה י...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן