שמחת ימי הפורים מגיעה לשיאה בבניית גולם שעושים הבוגרים מסמרטוטים ומחומרים שונים בצורת דמות המן שקומתו הייתה גבוהה . הגולם ניצב במרכז העיר והופך מטרה לחצים בידי גיבורי בני הנעורים המכוונים את חציהם אל גופו , אל פניו , אל ידיו ואל רגליו , עד שנעשה מיום ליום נקבים נקבים , חלולים חלולים , והכול בליווי הקללה המסורתית ׳ארור המן׳ . קרוב מאוד ליום פורים מרימים את המן אל על וקושרים אותו על עץ , ושם מוסיפים לשלוח בו חצים ויריות של אש חיה מכף רגל ועד ראש , עד שלא נשאר בו מתום : פצע וחבורה ומכה טרייה , ולא היה מגיע יום פורים עד שהתרסק ונמחה אברים אברים . ככה יעשו הפילאלים מדי שנה בשנה לקיים עליהם את הצו ׳כי מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׳ ! מנהג זה , כנראה , הוא גלגולו המאוחר של המנהג התלמודי הבבלי הידוע בשם ׳משוורתא דפוריא׳ , ובתקופת מלחמת עולם השנייה ב 1942 היו מציירים תמונות של המן והיטלר ויורים בהן . מנהגים אחרים כמו תחפושות ורב פורים לא היו נפוצים אלא מעט , וכשמישהו רצה לקנות תחפושת לבנו היה אומר לו ׳נשרילך ווג׳ייה ג׳דיד׳ ( = אקנה לך פנים חדשות ) .
אל הספר