ימי החנוכה בקהילות תאפילאלת אין בהם סממנים חגיגיים כמו בארץ ישראל , ואינם ניכרים בתכונות מיוחדות : לא במשחקים , לא בשירים , לא בדמי חנוכה , לא במאכלים ולא בחופשות . גם ט״ו בשבט נעדר סממנים לאומיים הן במנהג הנטיעות והן בשירי הילדים , והלימודים בחנוכה ובט״ו בשבט מתנהלים כסדרם בבית הספר הממשלתי ובתלמוד תורה . הבסיס ההלכתי של שני המועדים משותף לכל הקהילות , וסדר התפילה בבית הכנסת הוא כבשאר קהילות מרוקו . אף על פי כן אפשר לציין כמה מנהגים ייחודיים בקהילות תאפילאלת : חנוכה א . בכל קהילות תאפילאלת מדליקים נרות חנוכה בשמן זית ופתילה , ולא בנרות שעווה וכיוצא בהם , ומחליפים כל יום פתילות חדשות . ב . מתפללים מנחה בבית הכנסת , אחר כך הולכים הביתה להדליק את נרות החנוכה וחוזרים לבית הכנסת להתפלל ערבית . ג . אין מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת . ד . נוסח הברכה הוא ׳להדליק נר חנוכה׳ ולא ׳נר של חנוכה׳ . ה . בבצאר נהגו לאכול בימי החנוכה סופגניות , קוסקוס ובריקסה . 37 על פי שיחה עם זולי ילוז מבצאר ( ט׳ בכסלו תשע״ד ) . ט״ו בשבט א . טקס ט״ו בשבט נערך בארפוד לכל אנשי הקהילה בביתו של באבא צאלי במשך כל היום , מ...
אל הספר